פרויקט גייל רובין – פסח 2024.

פסח 2024 אינו כאתמול שלשום ולחג המאוד יפה וחשוב הזה הצטרף נופך של מצב רוח לאומי שפוף משהו. כך או כך לוח השנה יחד עם חלקי במקום העבודה שלי זימנו לי הזדמנות לצאת במסע לדרום הארץ,מסע בן כמה ימים הזדמנות שלמרות ואף על פי מצב הרוח הכללי חשבתי שצריך לנצל כי אין כמו יופיה של הארץ בכלל ים המלח והערבה בפרט כדי כמזור לנפש זו הקשורה בלהיות חלק מהמדינה הזו. יום חמישי השלישי במניין ימי הפסח. שעת ערב מוקדמת אני והכסופה עושים דרכנו לחניון הלילה של נחל רחף. כן,אותו נחל רחף שכבר ביקרתי בו פעמים אחדות כולל בפעם שיוחדה לשקיעה ולזריחה בו. לוח הזמנים נבנה כך שבשעה שאגיע לחניון הלילה,יישאר לי די זמן להתרענן מהדרך,להקים אוהל ולעלות על יצועי על מנת להיכנס לנחל עם אור ראשון. אני לא יוצא לשום ביקור בטבע ללא תוכנית שהוכנה מראש,בוודאי שלא כשמדובר במסע בן כמה ימים. התוכנית היא לא רק קביעה של יעדי היציאה לטבע,אלה גם: הכרות עם המסלולים,מה צפוי להראות במקום ובאילו שעות כדאי/צריך לבקר,כמו גם: ציוד כמו מים מזון אוהל ודומיו,ואחרון חביב:תכנון דקדקני של ציוד הצילום שיוצא איתי לשטח. גם הפעם,כמו בעצם תמיד,המסע החל עם שנוי קל בתוכנית. השנוי הראשון היה שאיחרתי לצאת,איחור של יותר מחצי שעה והשני היה:הפתעה! שער הכניסה לחצר החנייה שלי סרב להיפתח ונאלצתי לבצע פעלול פיזי לא מתון שבסופו הכסופה,ואני,מצאנו עצמנו מאחורי השער הנעול בכביש החופשי ומעש פעלולי הוחזר המצב לקדמותו. יחד איתי הגיע לחניון הלילה רכב נוסף. אחרינו כבר לא בא איש אך לו היה בא משהו לא היה מוצא...מקום חניה. אור ראשון. ארוחת בוקר קלילה וכוס הקפה שבסופה כבר נבלסו למסע בנבכי בני מעיי ציוד הצילום המתוכנן הועמס על הגב ויצאתי לדרך. אט אט השמש החלה להפציע,השמיים התכסו בענניי קולמוס בגובה בינוני והאור היה אחד ממצגי האור הטובים ביותר שחוויתי באתר הזה. הקסם של נחל רחף החל להתרקם ככל שרגלי נשאו אותי בעליות והמורדות בואכה חמשת מפליו של נחל רחף,המפלים שמורידים את המים על שפת מצוק ההעתקים של ים המלח ומאפשרים זרימתם אלי ים. כשהגעתי למתחם המפלים אור השמש האיר לי פנים ונשאר קסום כבתחילת הדרך. לבד הייתי וקריאות ההתפעלות שלי למראה גבי המים המלאים במים הדהדה לה במורד הנחל,ירדה במפליו וזרמה עד שנשכחה על שפת ים המלח מזרחה ממני. שעה ארוכה ביליתי במכמני מפליו של נחל רחף. נחל רחף הוא אתר סנפלינג לאומי ומאובזר כך שחובבי ענף הספורט הזה יוכלו להגיע למקום לרדת בעזרת חבלי הסנפלינג את חמשת מפליו ומשם לחניון לרכב ולדרכם תהה אשר תהה. ובעודי במקום כמה קבוצות של חובבי הספורט הזה הגיעו למקום התארגנו קשרו חבליהם,עברו על כללי הבטיחות וגלשו להם לדרכם. אט אט השמש עשתה דרכה לחלק הדרומי של השמיים,עת לחזור. חזרתי לחניון,ארזתי האוהל ויצאנו,אני והכסופה,לכביש 90 לבסיס האם שבחי בר יטבתה לעשות בו את שאר שלושת הלילות.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – פסח 2024.

פרויקט גייל רובין – דרום הערבה יומה ה 63 של מלחמת אוקטובר 7.

המלחמה הזו שיבשה לכולנו את החיים,על החזרה לסממנים של נורמליות וחשיבה על שחרור המוזות היא משהו שצריך להילחם חזק כדי להניע אותו. געגועים עזים תקפו אותי לבסיס האם שהוא (מכאן והלאה) חניון הלילה שבחי בר של יטבתה. הטבע הפראי והאפי של הערבה הדרומית,הצבעים שלו החי והצומח והאתגרים הפיזיים של להלך בו,הכל צף בגעגוע. ״כל שמאחר לפדות השבויים היכן שאפשר להקדים, כאילו שופך דמים״ שולחן ערוך, יורה דעה רנ״ב שאלה קשה מאוד היא: במצב הנוכחי האם ראוי להסתגף ולהימנע מתענוגות הנפש ולהישיר מבט למציאות המרה,משהו,או,אולי,דווקא תעצומות הנפש שנדרשות להתגבר ולא להיסחף למרה השחורה הם המה שצריך לעשות ובחוסן האישי לתרום,משהו,גם לחוסן הלאומי. ובאהבת הארץ הזו יש הרבה מן החוסן הלאומי הכה נדרש בעת הזו. בחרתי בדרך השנייה. הרבה זמן,מאז פרצה המלחמה,מאמץ פיזי ראוי לא פקד אותי ואני מוצא עצמי מודאג ממצב הכושר הגופני שלי,בכל פעם שאני עולה במדרגות לפינת הקפה במקום העבודה. הגיע הזמן להזיז את החוסן הפיזי ממרבצו העצל. עברתי משלב המחשב לשלב התכנון. ביום ה 62 למלחמה הזדמן לי לצאת מוקדם ממקום העבודה ומזמן זה והלאה עומד לרשותי כל סוף השבוע. כדי שלא להסס עוד הוזמן מקום הלינה בבסיס האם ונרקמה תוכנית נסיעה דרומה המתאימה לאמצעי הזהירות הנדרשים מהעובדה שגם דרום הערבה,והעיר אילת בפרט,וגם הדרך לשם עוברים באזור לחימה – הלחימה שבחזית העורף שלנו. כדי שלא לקחת סיכונים,וגם כדי שלא להדאיג איש,בחרתי בירידה דרומה דרך כביש 90 הארור והמסוכן מהבית דרך כביש 90 לבסיס האם. הדרך,מהבית לבסיס האם,עברה חלפה לה ללא עצירות בשל מטחי טילים וגם כביש 90,הארור,איכשהו עבר לו ביעף ובערבו של יום יום מצאתי עצמי אל נוכח שקיעת היום ה 62 למלחמה בבסיס האם הכה אהוב. יום שישי,היום ה 63 למלחמה,השקמה בשעה קטנה של הלילה. היעד? אז ככה: רובם המכריע של האתרים באזור הערבה הדרומית אינם מכוסים על ידי רשתות הסלולר ולמעשה אם יש אירוע ביטחוני המופנה לעיר אילת ולסביבתה אין דרך לדעת עליו אלא אם משמע האוזן מדבר על בום האופייני לנפילת טיל ב"שטחים פתוחים" ואם אין "בום" אז או שלא נפל טיל או שאני,ככל הנראה,כבר בר מינן ומספר,כלשהו,במניין קורבנות המלחמה על העורף. שעה לפני הבצעת קרני השמש הראשונות חרטום הכסופה מופנה לנחל שחורת. זה הביקור המי יודע כמה במקום,אבל חשבתי שלמען הביטחון האישי כדאי ללכת למקום מוכר,שאינו מכוסה סלולרית אין שם התראות,נגיש בקלות יחסית,וגם כזה שההכרות אתו מאפשרת לבטל הטיול בכל רגע ולהיחלץ למקום מבטחים במהירות וביעילות. כמו כן,מאחר ובנחל יש מסלול אחד שידוע מאוד,חלק מתחושת הביטחון היה להשאיר אחרי,בבסיס האם,הודעה על תוכנית הטיול,איזה מסלול בדיוק,לו"ז משוער וכו וגו’. ממש בקרני השמש הראשונות תיק הצילום עולה על גבי הגב מופנה לכסופה והצעדים הולכים קדימה של פי הוואדי. רק אני פה. לבד,אין איש. גם לא רוכבי האופניים שהזדמן לי,פה ושם,לפגוש במסלול הזה.רק רעם מנועי מטוסי הקרב שחגים מעל לוואדי בדרכם להמטיר אש על עזה,רק הרעש הזה מהווה תפאורה לשמש שצובעת את גוני הסלע בן מליוני השנים אל גוונים העזים,רוצים לומר שפה,פה בוואדי שחפר נחל שחורת באדיקות במשך מליוני שנים,פה:רק אני לבד,השמש והשקט המנותק מכל מה שקורה סביב. מפעם לפעם אני נעצר,מחזיר מבט לקרני השמש המלטפות בראשיתו של יום,משביע את העין ביופי העצום שמחולל אורו הראשוני של הבוקר במסלעה זקנת הימים שבאדיקותו חתר נחל שחורת,תר בעיני אחרי קומפוזיציה שתאפשר לעין העדשה לקלוט את התחושות והמראות שיש לעיניים,מצלם וממשיך במעלה הוואדי עד לנקודת הפיצול שממנה עולה השביל אל שפת הוואדי ודרכו חוזר חזרה לחנייה שם ממתינה הכסופה,אף היא בודדה בשטח.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – דרום הערבה יומה ה 63 של מלחמת אוקטובר 7.

זריחה ושקיעה בערבה.

יום חמישי אחר הצהריים. בתוכנית:להפליג לבסיס האם שבחי בר יטבתה עם עצירה,לעת ערב,במצפה הר עיט,ובו ללוות את ערבו של יום בשקיעתו במערב. למרות תכנון מוקפד של לוחות הזמנים,פקקי יום חמישי,הידועים לשמצה,מכניעים את התוכנית ואני מוצא עצמי,האחור של כמעט שעתיים,עוצר להתרעננות במצפה רמון,ומשם,הכסופה ואני,עושים דרכנו לבסיס האם שבחי בר. האוהל ניטע והשעון המעורר מכוון לשעת בוקר מוקדמת,היעד:ואדי שחרות. יום שישי. לפנות בוקר,אור ראשון צפוי בפרק הזמן הנדרש לכל סידורי הקימה,איסוף ציוד הצילום ונסיעה לפי הואדי,ואדי שחרות. ממש לפני שקרני האור הראשונות בשחרו של יום שישי אני מגיע לפי הואדי,התארגנות קטנה ואני יוצא לדרך. קרני השמש משחקות להן בינות למסלע שבו חתרו המים,במשך מליוני שנים,את קניון נחל שחרות. מפעם לפעם אני עוצר,מוריד את תיק הצילום מעל כתפי,צופה ומסתכל במשחקי האור על הסלעים,מציב את החצובה ועליה המצלמה,מרווה את העין ומנציח את המראה בעדשת המצלמה. בדרכי במעלה הואדי אני פוגש במפל המים הראשון,אחד מבין ארבע. ציוד הצילום מועמס על הכתפיים והמפל נחצה מעלה על מנת לצפות המשחקי האור שהשמש מייצרת עם אור השחר הראשון. במפל הרביעי,והגבוה מבין הארבעה,אני מניח את תיק הצילום ומאחר ואני בן האנוש היחידי בערוץ,מחליט לשוטט לי בינות לקניון שחתר נחל שחורת במיסלע הבזלת שהתרומם מתחת לים תטיס אי שם לפני עשרות מליוני שנים. עוד במעלה קניון שחורת,פה ושם אני שומע דרדרת של סלעים קטנים,וברור לי ששהותי בקניון מלווה על ידי כמה צבאים שחוכרים בדעתם האם לסמוך עלי ולרדת לעמקי הקניון לארוחת בוקר,או לא להסתכן ולחפש מקום אחר בו רגלי לא דרכה וספק אם תדרוך. עוד קצת במעלה הקניון ישנו עיקול ולו צורת האות S האנגלית. בטבורו שני מפלים,האחד:צונח מהקיר הדרומי של הקניון,נופל מטה ומשמש כבית גידול לצמחי מדבר מוריקים,ובתוך הקניון עצמו אשד קטן ובטבורו כמה אבנים ששחף השיטפון האחרון וסידר אותן בסדר רנדומלי מרשים. המצלמה אחוזה בידי,אני מקמפז את שני המפלים,מנציח בעין העדשה ומרווה את עיני במראה האפי שיצר הטבע. עוד השתהות קטנה במקום ולאחר כמה צעדים אני רואה מולי עץ שיטה מוריק ולמרגלותיו צבי הנגב מלכך את ארוחת הבוקר שלו.

להמשך קריאהזריחה ושקיעה בערבה.

שפך נחל רחף – ביקור חוזר בהשראת רודי ויסנשטין.

יום חמישי העשרים ושתים ביוני,עשר בלילה אני והכסופה עושים דרכנו לחניון הלילה של נחל רחף. הפעם מזג האוויר הוא קייצי האופייני לעונה ובתוכנית: לטעת אוהל בחניון רחף,לישון את השעות שנותרו עד לאור הראשון ולקבל אותו באתר ולאחר מכן לנצל את היום לסיור באזור. ים המלח מדרום ללשון התייבש ונעלם כבר לפני כמה עשורים. המים שבהם רוחצים הנופשים בבתי המלון שבחופיו הדרומיים רוחצים בברכות האידוי של מפעלי ים המלח. גובה המים בברכות האידוי,כמו גם מליחותם והרכבם הכימי,הכל תלוי בצרכים התפעוליים של המפעלים,צרכים מטרתם אחת: למקסם את הרווחים מכריית הרכיבים הכימיים של מי הימה. מצפון ללשון עדיין מתקווה ים המלח הטבעי אם כי החלק הזה הולך ומתכווץ עקב חסימת הירדן שינויים במשטר הגשם באגני הניקוז של נחלי האכזב הנשפכים לימה והאידוי של מפעלי ים המלח. חופיו של ים המלח הצפוני נסוגו והגיש אליהם בלתי אפשרית או מסוכנת. אור ראשון ובעקבותיו הזריחה עולים בשפך הרחף ואני שוזף במראות הנוף הנצבע בגוני הזהב את חופיו של ים המלח ואת הרי אדום שממול. את חלק מהשנויים באור,מעלות השחר ועד לזריחה,אני מנציח במצלמות שהבאתי לוגם קפה ראשון של בוקר ומתארגן לנסיעה ליעד הבא. חופיו של ים המלח,בעת שליחכו את מצוק העתק מזרחית למדבר יהודה,מכילים מסלע שמקורו במשקעים של ים קדמון שנסוג לפני מליוני שנים. תצורת המסלע,הייחודית לים המלח,נקראת חוואר הלשון. חופיו הנסוגים של ים המלח חושפים קרקע שבעבר הייתה קרקעית ים המלח. קרקע זו מאפיינת בשכבות של אדמת סחף שמקורה באגני ההיקוות של נחלי ים מלח,מעורבת בשכבות של מלח ששקע לקרקעית הימה ויחד מיצרים תצורות אדמה ייחודיות לחופיו הנסוגים של ים המלח והם,גם,הסיבה לתופעת הבולענים...

להמשך קריאהשפך נחל רחף – ביקור חוזר בהשראת רודי ויסנשטין.

פרויקט גייל רובין – שבועות 2023.

יום חמישי,ערב שבועות,שעת צהרים,פני הכסופה לכביש 6 ודרכו לבסיס האם שבחי בר יטבתה. בדרך כלל אינני נוהג את דרכי דרכי דרומה לעשות ללא עצירה לטיול וצילום באזור,הפעם:בשל אילוצי פרנסה נאלצתי לצאת לדרך ממש באמצעו של יום,לחבור למיטב הפקקים באזור ולגמוע את 312 הקילומטרים מביתי לבסיס האם – באחת. בתוכנית: לטעת אוהל בבסיס האם,לשבוע בארוחת ערב ולפגוש את מיטת השדה מוקדם ככל האפשר,על מנת לאפשר השקמה מוקדם בבוקר ולעשות דרכי למרכז הערבה למאגר עשת הדסה ולעשות בו את שעותיו הראשונות של בוקר. מאגר עשת נבנה על ידי הקק"ל באמצע שנות השמונים. המאגר נמצא באפיק נחל חיון,העושה דרכו מזרחה אל עבר הערבה. למאגר שטח ניקוז של כ 1241 קמ"ר כשהמים מגיעים מזרימה עיתית בנחל חיון ובנחל הערבה בכלל,ומגשמים היורדים באזור אגן הניקוז של המאגר בפרט. חלק משטחו של המאגר נמצא בשטחה הריבוני של הממלכה האשמית,הלא היא ירדן,וכשנבנה המאגר כל שטח הניקוז שלו היה בשטח שבריבונות ישראלית שנקבעה בהסכמי השלום עם ירדן. רעיון אגירת המים במקום הוא:לאפשר למים לחלחל לקרקע באזור ולהעשיר את אקוויפר תת הקרקע של האזור שבו הוא מתקיים. אי לכך,המאגר מתמלא מים בחורף ובהמשך הקיץ מתרוקן מתכולתו,לעתים עד שיבש לחלוטין ולעתים לא. סביב האגם התפתחה פאונת מים האופיינית לאזור המדברי של ארץ ישראל ובעלי חיים שונים מוצאים בו את ביתם. זהו מאגר המים הדרומי ביותר בישראל ואיננו מוכרז כשמורת טבע אבל מגודר ומופרד מסביבתו באמצעות גדרות ומכשולים שהקימה קק"ל על מנת לשמור את ניקיון המים של המאגר כמו גם לאפשר לפאונה ולחי המקומי להתקיים באין מפריע. בשולי המאגר בנתה קק"ל מצפה מוסדר המאפשר מבט אל כל עברי המאגר על החי והצומח שבו. המאגר נבנה במימון הדסה ושמו המלא הוא מאגר עשת הדסה כהוקרה לתרומתם. יום שישי. חג שבועות. כמתוכנן עוד בטרם מבציעות קרני השמש הראשונות אני מגיע למצפה שלחופי מאגר עשת,תופס לי את מיקומי בתצפית המקורה ומלווה את בוקרו של חג השבועות,משביע את העין בכל מה שמתרחש בסביבת המאגר,ומנציח את האירועים בעדשת המצלמה. משהשמש עלתה במזרח השמיים,ופעילות הבוקר במאגר החלה להאט מהלכה,ארזתי את ציוד הצילום ואת עצמי וסרתי למוצב עשת הסמוך.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – שבועות 2023.

פרויקט גייל רובין – פסח 2023.

שאלה שגורה בפנו לקראת חג הפסח היא:"איפה אתה/את עושה/עושה את הסדר?" את ליל הסדר 2023 החלטתי,זה לא מכבר,לעשות בערבה בבסיס האם שבחניון הלילה של החי-בר יטבתה שאליו אני נמשך בעבותות של קסם. דרכי המדבר מאובקות ומי שמהלך בהן מעלה אחריו ענן אבק,שלאטו הולך ושוקע אחרי שהשיירה כבר מזמן עברה,צונח אל הקרקע,מקבל את לחות הבוקר הקריר מישתכב לו ומחכה להלך הבא שיעלה אותו לאוויר,וחוזר חלילה. כמו כל מסע דרומה במסגרת פרויקט גייל רובין,ובהשראתה,גם הפעם היה צורך שאבק הדרך ישקע ואת מקומו יתפסו המוזות – ומשזה קרה,ולאחר והתמונות פותחו ונערכו הנה פה:סיפורו של פסח 2023 בבסיס האם שבחי בר יטבתה.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – פסח 2023.

סיפור מסע: Gail Rubin Project – Vintage Voyage

כמו שכבר אמרתי בעבר,אינני יודע מה היה ציוד הצילום שבו השתמשה גייל רובין. מזה זמן רב אני מתכנן מסע צילום לדרום הארץ במסגרת פרויקט הצילום לזכרה של גייל רובין ובעיקר…

להמשך קריאהסיפור מסע: Gail Rubin Project – Vintage Voyage

Gail rubin Project – Vintage Voyage

זה זמן רב שאני זומם חופשה ארוכה באזורי הדרום הקסומים והאהובים עלי. נרקמו תוכניות שונות ומשונות ורובן ירדו לטמיון מסיבות שונות ומשונות. לא עוד. מפעם לפעם אני יוצא למסעות בדד בארץ במסגרת פרויקט גייל רובין,שממנה אני שואב השראה בכל הקשור לשילוב בין אהבת הארץ לצילומי נוף,חי וצומח שלה. גייל נרצחה על ידי בני עוולה באירוע הידוע כאירוע אוטובוס אגד בכביש החוף. כבר אמרתי,ולא פעם,שאינני יודע לאן הייתה גייל מוליכה את הקרירה הצילומית שלא אילולי נגדעו חייה. את צילומי הטבע של גייל אני מכיר אבל יודע מעט על טכניקת הצילום שלה ועל הציוד שבו השתמשה ולכן מרשה לעצמי דמיון חופשי. אור ליום ראשון,טרם יפציע השחר,אני שם פעמי לאזור ים המלח. שלושה ימים אשהה שם ובסופף אדרים לאילת לשלושה ימים במסיב אילת. במהלך התקופה האחרונה אוסף העדשות שלי התכבד בכמה שכיות חמדה מתקופת הפילם ומתקופת פועלה של גייל כצלמת טבע ולא סתם המסע הזה חוסה תחת הכותרת Vintage Voyage כי אני לוקח איתי שני סטים של עדשות צילום,סט אחד הכולל עדשות מהמאה ה 21 שתוכננו למצלמות ספרתיות ושהן אטומות למים,וסט של ארבע עדשות מתקופת הפילם. למה שני סטים? כי לפי תחזית מזג האוויר ביום הראשון למסע הזה באזור ים המלח צפוי גשם באזור,ועדשות הוינטג’ גשם...לא כוס התה שלהן. בכל שאר הימים,ובמידה וגשם לא ירד,כל המסע יונצח בסט המשלב מצלמות DSLR וחסרות מראה מודרניות עם עדשות מעולם הפילם בני תקופתה של גייל ואפילו כאלה הקרובות לגיל הביולוגי,שלי. צילום עם עדשות מתקופת הפילם שונה לחלוטין משימוש בעדשות בנות זמננו. נתחיל מזה שהעדשות האלה מרנדרות צבע ואור בצורה אחרת מעדשות בנות זמננו,עובר בזה שאין להן קשר עם האלקטרוניקה של המצלמה ומטפלות בבוקה בדרך אחרת ומיוחדת להן ומשכך:כל תמונה נלקחת ידנית,פוקוס ידני,F סטופ ידני וכו ודורש ניסיון והרבה תשומת לב ואתגרים טכניים שבעדשות בנות זמננו מטופלות על ידי אלקטרוניקה. אז כן,יש קצת פרפרים בבטן. זה הולך להיות מסע מאתגר:פיזית,התגברות על תנאי מזג האוויר,כולל הגשם הצפוי ביום הראשון ומסתיים באתגר של לקיחת התמונות עם סט בן זמננו ועדשות פילם ותיקות ומאתגרות.

להמשך קריאהGail rubin Project – Vintage Voyage

פרויקט גייל רובין – עולמם הזעיר של הצמחים.

בעת שפגשו בני הבליעל את גייל רובין בחוף ימה של מעגן מכאל עסקה גייל בצילום עולם החי והצומח שבמסגרתו הגיעה לחוף הים על מנת לצלם את הצומח המקום ומצאה שם,את מותה. בעת הזו מתקיים שיא הפריחה של צמחי הסתיו ותמונות שלהן מופיעות "כפטריות אחרי הגשם". על מנת לבדל מסע צילום זה מאחר,לחדש,להציג נקודת מבט מזווית צילום ועין צילומית יחודית צריך להציב אתגר צילומי ובדרך להשגתו להפיק את המיטב מציוד הצילום מניסיונו של הצלם והעין הצילומית שפיתח לעצמו. יום שישי השני בצדמבר הצבתי לעצמי פרויקט צילומי,במסגרת ההנצחה ובהשראתה של גייל רובין. הפעם האתגר הוא להיכנס לביתם האינטימי של צמחי הסתיו ולהנציח אותם בדרך לא שגרתית משהו. פרויקטים צילומיים שאני מציב לעצמי,תמיד חוסים בהשראה שקיבלתי מפועלה של גייל רובין ז"ל. אבל אין די בהשראה,כדי שבאמת יהיה זה פרויקט מאתגר עם נושא אחיד ואם אתגרים לצלם ולציוד הצילום צריך לקבוע כללים לתכנן ולהוציא לפועל. התוכנית הראשונה,במסגרת פרויקט זה,היתה לבחור את אתר הצילום,ואחר כך את ציוד הצילום שאקח איתי על מנת להוציא אל הפועל את האתגרים שהצבתי לעצמי. חורשת הארבעים,שבהר הכרמל,ובשטח השיפוטי של העיר נשר,התברכה במיצג,כמעט,מלא של פרחי הסתיו. לפי המידע שאספתי במקום פורחים:הסתוונית,הכרכום,הנרקיס,אירוס והרקפת. מזג האוויר בשישי היה מבטיח,עם תאורת שמיים טובה,והדבר היחיד שהצריך התייחסות ברמה הטכנית של לקיחת התמונות היתה רוח חזקה עם משאבים חזקים שפורצים מפעם לפעם. לאחר שהמיקום נבחר,והיה ידוע למה לצפות הגיע הזמן לתכנן את ציוד הצילום שילקח איתי. שני סטים יצאו איתי לחורשת הארבעים,הראשון: סט של מצלמת קרופ אליה משודכת עדשת מאקרו יעודית,והשני: מצלמת חיישן מלא ואליה מחוברת עדשת 85 מ"מ בהיפוך חיבורים,על טכניקה זו אתעכב מיד. בדרך הטבע עדשה מחוברת למצלמה כך שהאלמנט הקדמי שלה יאסוף את האור,בהתאם למבנה שלו במקרה דנן עדשת פריים 85 מ"מ,יעביר אותו בין האלמנטים שבעדשה עד שיגיע לקצה העדשה שבה יקרין את האור שנאסף מלוא גודלו של החיישן. בעזרת מתאמים מתאימים,ניתן לחבר את העדשה הפוך כלומר:את האלמנט הקדמי לחבר לתבריג העדשה ובצד שמנגד,ימצא התבריג של המצלמה כך שהאור עובר לחיישן במהופך,קרי: נאסף בחלק הצר של העדשה עובר אל עבר החיישן ושם מוקרן באמצעות האלמנט הקדמי של מעדשה ומוקרן הרבה מעבר לגודל החיישן כך שבעצם מה שהחיישן קולט זה חלק קטן שבמרכז העדשה ובפועל התצורה הזו מייצרת הגדלה של אוביקט הצילום. מעבר להגדלת אוביקט הצילום תצורה זו מייצרת המון אתגרים טכנים שנובעים ממערך העיוותים האופטיים שמיצרת העדשה שכאשר היא מחובר כדרך הטבע למצלמה המצלמה יודעת להתגבר עליהם. בהיפוך עדשה העיוותים האופטים של העדשה הופכים חסרי שליטה ומהווים אתגר גדול מאוד בלקיחת התמונה ויצירת הקומפוזיציה. במקרה דנן,מאחר וידעתי מראש שצפוייה רוח חזקה,בנוסף למתאמים שאיפשרו היפוך העדשה הוספתי מתאם שמעביר את המידע האלקטרוני בין העדשה למצלמה. המצלמה והעדשה הזו אינן מיוצבות אבל בקשתי להעזר במנועי הפוקוס של העדשה על מנת לדייק בלכידת הפוקוס בתנאי הרוח שסררו באתר היוו אתגר טכני שהיה ידוע מראש. מבחינת המצלמה,היתה מחוברת אליה עדשת הפריים 85 מ"מ במציאות,היפוך העדשה,יצר אתגרים רבים בלכידת התמונה,חלקם נאכפו בשטח תוך כדי לכידת התמונות וחלקם טופלו התהליך פיתוח התמונות. בסופו של יום חזרתי הביתה עם שני סטים של צילומי מאקרו,סט אחד שפלש לעולמם של הצמחים בעדשת מאקרו קונבנציונאלית והסט השני,שפלש לעולם האינטימי של הצמחים בהגדלה ולכידת תמונה שעדשה שמחוברת במהופך.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – עולמם הזעיר של הצמחים.

פרויקט גייל רובין – נחל שחורת.

בביקורי הקודם בנחל שחורת קידם את פני עדר צבאים,צבי הנגב,שאיפשר לי לצלמן בעודן סועדות את ליבם מהצומח שבואדי. הפעם,תיכננתי,לצאת לנחל שחורת ולהגיע לנקודה שבה ראיתי את הצבאים בפעם הקודמת ולהקדיש להן תשומת לב צילומית כמו שם להשביע את העין. בשעת לילה מאוחרת שמתי פעמי לנחל שחורת. עצירה קלה,לתרעננות וחידוד הערנות,במצפה רמון ומשם לפי הואדי בשחורת. עם אור ראשון הגעתי לפי הואדי וממש בנקודה שבה נצפו הצבאים בפעם הקודמת עמד צמד צבאים זוקף אוזניו ובמביט בי בחשדנות גבוהה. עצרתי את הכסופה בצד הנתיב,כיביתי המנוע ובשקט יצאתי מהרכב,התכופפתי מתחת לקו החלונות לדלת האחורית,פתחתי את הדלת בחרישיות,והתקנתי את העדשה על המצלמה ועל החצובה. שפוף ובמינימום רעשים יצאתי מקו ההסוואה של הכסופה מוכן להכניס את שתי הצבאים לעין העדשה ו… הן נעלמו כלא היו. מאוכזב אך מלא אופטמיות שמהמשך הבוקר עוד תגענה לאזור לסעוד את ליבן,תפסתי כפל קרקע הסתתרתי בו והמתנתי לצבאים ולהזדמנות לצלמן. חלף הזמן,השמש כבר תפסה את מיקומה מעל לקו האופק של הרי אדום וצבאים...אין. מלבד צילום הצבאים תיכננתי לשוב לואדי של נחל שחורת ולנצל את הבוקר לצילום מראות המקום כשהפעם,התוכנית הייתה,לקחת כל תמונה לפחות שלוש פעמים ואחר כך,בבית בפוסט,לערום את התמונות לאחת חדה מקצה לקצה. לפי תחזית מזג האוויר בצהרי היום הטמפרטורות היו אמורות להיות גבוהות והשהייה באזור לא מומלצת. החלטתי לעזוב את כפל הקרקע ולהמשיך קימעה אל ואדי שחורת. כעבור כמה שעות מצאתי עם עצמי עם שלל תמונות מהואדי עצמו ובהצלבות הדרך שממנה עולים אל שפת הואדי בדרך חזרה לחניון. מאחר והשעה כבר התאחרה והחום החל לתת אותותיו,כמו גם תאורת השמיים הפכה משמימה,בצעדים מהירים ונחושים שמתי פעמי לחניון ולכסופה. התארגנות קטנה ואני בכסופה עושים דרכנו,לאט ובזהירות,אל עבר כביש 90 ליעד הבא. ואז: באותו מקום בו נצפו הצבאים בבוקר עמד לו עדר צבאים עם כמה פריטים,חלקם צעירים למראה, שנס לו מפני. עצרתי את הכסופה. העדר עצר והביט בי,חלופות,במבטים מלאי תמיהה – ניצלתי את המצב שלחתי ידי למושב לידי וצילמתי עם הסט היה לידי תמונה אחר תמונה,עד שהבנו,אני והצבאים,שהסט מוצה עד תום והלכנו איש איש לדרכו.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – נחל שחורת.

פרויקט גייל רובין – נחל שחורת קדימון.

לפני … חודש,ביקרתי בשנית בנחל שחורת צפונית לאילת. זה ביקור חוזר והפעם ניתן דגש ללקיחת תמונות כשכל אחת נלקחת שלוש פעמים,כל פעם עם נקודת פוקוס אחרת במטרה:לחזור הביתה ולערום את התמונות משלוש לאחת חדה כתער מקצה לקצה. התמונות מנחל שחורת כבר נערמו נערכו ופותחו ומסיבות שלא תלויות בי פרסום המסע הנפלא הזה לערוץ השחורת מתעכב. בדרך כלל אינני נוהג לשתף בהליך הפיתוח של התמונות,אלא אם יש בו,בהליך הפתוח,משהו מיוחד. חברת Skylum היא חברה אוקראינית. מרכז הפיתוח שלה נמצא בקייב אוקראינה,לא מקום חביב במיוחד,ומטה החברה יושב בארה"ב. למרות המלחמה באוקראינה Skylum הבטיחו לפתח תוכנה חדשה ממשפחת לומינר ובה המון תכונות מענינות ושאפתניות ביותר ורובן מבוססות על מנוע AI שפיתחו בכלל וללומינר ניאו בפרט. הבטיחה וקיימה ו Luminar Neo נמצאת במחשב שלי מיום הולדתה הראשון...ומאז הלכה והתפתחה והלכה והערימה בפני אתגרי פיתוח. אז לקחתי שלוש תמונות משחורת יבאתי אותם מהמצלמה (קובץ REW) ללומינר ניאו למודול HDR שלה. אומנם מודול ה HDR איננו מודע לכך שבכל תמונה יש פוקוס בנקודה אחרת אבל מאחר והוא מיצר תמונה אחת מהשלוש יצאה תמונה חדה כתער מקצה לקצה ו AI עשה ניתוח מוצלח מאוד לתמונה. נזקקתי למעט מאוד תיקונים שיבטאו את שראו עיני בשחורת והתוצאה,היא כאן לפניכם. מנחם

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – נחל שחורת קדימון.

פרויקט גייל רובין – המכתש הגדול מיצד תמר וממשית.

אור ליום שישי,העשירי בחודש יוני,אני מגיע לחניון עין ירקעם. המטרה: ביקור בשמורת הטבע מצלע בכלל וטיפוס על הסנפיר הגדול והקטן בפרט. המכתש הגדול. תופעת המכתש האירוזי,קרי מכתש שהיה בעבר הר רם שתחתיו זרם נחל,הנחל שחק ומוטט את ההר וחרץ מכתש בפני האדמה,היא תופעה יחודית לארץ ישראל ולמדבר סיני. סך הכל,יש בעולם חמישה מכתשים אירוזים,שלושה מהם בישראל ושניים בחצי האי סיני. נחל חתירה הוא האחראי ליצירת המכתש הגדול. הנחל מנקז את מי הנגר מהרי מטמור,שכיום נמצאים על קרקע המכתש,משם זורם הנחל צפון מזרחה בתוך המכתש ויוצא ממנו בפתח שנמצא בחלק המזרחי של פרויקט גייל רובין – המכתש הגדול וממשית.המכתש. מהיציאה מהמכתש ממשיך נחל חתירה את זרימתו מזרחה,מצטרף לעין ירקעם וממשיך לחתור בסלע הקירטון,תוך יצירת ערוץ בעומק של כשלוש מאות מטרים ובו סידרת מפלים שאחד מהם מתנשא לגובה של כשמונים מטרים. בהמשך נשפך נחל חתירה לנחל צין. המכתש הגדול איננו,באמת,גדול המכתשים בארץ ישראל,גדול ממנו:מכתש רמון וקטן ממנו המכתש הקטן. הוא קיבל את שמו,”הגדול" כי התגלה לפני מכתש רמון. עם השנים שמו של המכתש השתנה כמה פעמים,בתחילה: נקרא המכתש הגדול,אחר כך נקרא מכתש חתירה על שם הנחל שבמרכזו שגם יצר אותו וביולי 2015,לבקשת ראש הועדה הקרואה בירוחם הסמוכה,שונה שמו למכתש ירוחם על מנת למשוך למכתש ולעיירה תיירות. אורכו של המכתש 14 קילומטרים ורוחבו 6 קילומטרים ובחלקו הדרומי מתנשא מסלע מחודד מאוד האופיני רק לקטע הזה של המכתש הזה ואין שני לו. המסלעה הדרומית של המכתש היא בעלת תצורה גאולוגית יחודית המאופיינת במסלע מחודד וצר שבילים ועל כן הוכרז כשמורת טבע עצמאית לזו לשמורת הטבע של המכתש הגדול עצמו ושמה בישראל: שמורת טבע מצלע (יש להגות מי-צ-לע). בחלק משמורת מצלע עובר שביל ישראל באחד מהקטעים הקשים ותובעניים שלו,ובחלק ממנו עובר שביל מטיילים נוסף שמטפס מסמוך מחניון עין ירקעם אל עבר הסנפיר הגדול וממנו לסנפיר הקטן,ממנו לנחל חתירה וחזרה לנקודת המוצא. הסנפיר הגדול והקטן מציגים את המאפיין היחודי של שמורת הטבע מצלע שבה המסלע מחודד כעין סנפיר גב של דג,ומכאן שמותיהם. באור ראשון עשיתי דרכי לטיפוס על הסנפיר הגדול,טיפוס לא קל הן פיזית והן בנוף האפי הנשקף ממנו,משני צידיו קרי מצידו של המכתש הגדול מחד ומצידו של הר הנגב ומדבר צין מנגד. בסיום הטיפוס הגעתי לנקודת התצפית שבקצהו של הסנפיר הגדול,שם ביליתי שעה ארוכה להזין את העין בנוף הנשקף בבוקרו של יום. מתצפית סנפיר הגב ירדתי לסנפיר הקטן שהנוף הנשקף ממנו שואף יותר לנוף של פנים המכתש הגדול בכלל וחלקו המזרחי בפרט. על הירידה לנחל חתירה ויתרתי מאחר והשתהיתי יותר מהמתוכנן על שני הסנפירים,והיה זה יום חם עם אזהרת עומס חום חמורה שהורגשה היטב. לאחר הביקור בסנפיר הקטן ירדתי לנחל חתירה ובאמצעותו חזרתי לנקודת המוצא.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – המכתש הגדול מיצד תמר וממשית.

פרויקט גייל רובין – יום העצמאות 2022.

בהמשך לסיור הקודם במאסיב אילת,בפסח 2022,המסע במסגרת זו הוקדש לשניים:נקודת החיבור הגאולוגי בין הים העתיק שכיסה את המאסיב לבין מסלע הגרניט,שהתרומם כ 500 מליון שנה לפני שכוסה בים. החלק השני,וגם היום השני למסע,הוקדש לביקור של הדור הצעיר שנולד בחי בר יוטבתה. היום הראשון למסע,מסלול הר יהורם. ממש עם אור ראשון הגעתי לחניון הלילה הר יהורם,על מנת לצאת לאחד מהטרקים המאתגרים והקשים שעשיתי בכלל ובמסגרת פרויקט גייל רובין בפרט. המסלול מכונה הר יהורם אך הוא כולל ארבע מקומות גאוגרפים,שקשורים זה בזה: את הר יהורם עצמו,את נחל נטפים,את נחל מפלים ואת הר שלמה.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – יום העצמאות 2022.

פרויקט גייל רובין – פסח 2022

כפי שכבר ציינתי,בעבר,אינני יודע לאן השפה הצילומית של גייל רובין היה מגיע ואם הייתה נפגשת עם זו שלי,ברם:אני מנצל את ההשראה שקיבלתי ממנה כדי לפתח שפה הצילומית שלי כפי שבאה לידי בטוי במסעותי במסגרת פרויקט זה. בחג שני של פסח ובסוף השבוע שהתחיל ביום העצמאות האחרון יצאתי לשני מסעות צילום באזור מאסיב אילת,את שני מסעות הצילום האלה מאפיינת שפה צילומית שלי שמייצגת את הנוף והשונות הגיאולוגית הרבה של מסיב אילת,ואת החי באזור המאסיב,חלקו בטבע וחלקו בחי בר שביוטבתה.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – פסח 2022

הי דרומה – פרויקט גייל רובין,מסיב אילת ינואר 22.

מה היה עולה בקריירה של גייל רובין אילו לא נרצחה בחוף ימה של מעגן מיכאל,בארוע הידוע כאוטובוס הדמים,אין לדעת אבל,מפעם לפעם,בצל המורשת הצילומית שהשאירה לנו גייל אני יוצא למסעות צילום שמטרתם לאתגר את האני הצילומי שלי וברוח האומנות ולזיכרה,של גייל רובין. היעד,הפעם,הוא מסע בן יומיים לשתי ואדיות במסיב אילת. בשני המקומות כבר בקרתי ובשניהם במסגרת פרויקט גייל רובין,אך:העונה השתנתה מזג האוויר השתנה תנאי האור השתנו וזה זמן טוב לצאת אליהם שוב ולנצל את ההכרות עם האתרים,על מנת לפצח אתגרים צילומיים כמו גם פיזים ונפשיים ולשמר את זכרונה של גייל.

להמשך קריאההי דרומה – פרויקט גייל רובין,מסיב אילת ינואר 22.

פרויקט גייל רובין – מאסיב אילת.

אחת לתקופה אני יוצא למסע צילום ברחבי הארץ בעקבותה השראתה של גייל רובין,שנרצחה על ידי מחבלים בארוע הטרור הידוע בשם אוטובוס הדמים.אין לדעת להיכן היתה מולכת הקרירה של רובין ברם אהבתה לטבע ולנוף של הארץ משמשים לי כהשראה שלתוכה אני יוצק תוכן מהאני שלי. בערב ראש השנה תשפ"ב יצאתי למסע הצילום כשבמוקד:מאסיב הרי אילת,וסיפור הדרך מובא כאן,בהמשך. מאסיב אילת. מאסיב אילת מתחיל בשוליה הדרומיים של העיר אילת ומסתיים,בצפון,בבקעת תימנע. במזרח תחום במפרץ אילת ובעמק הירדן ובמערב בים התיכון. חלק ממאסיב אילת נמצא בתחום מצרים דרומית לכביש עשר. מאסיב אילת הוא תולדה של שלושה תהליכים גאולוגים שהתרחשו בשלוש תקופות גאולוגיות שונות. התהליך העתיק ביותר הוא הווצרות השילד הערבו-נובי,מאוחר יותר,כשאזור המסיב היה מכוסה ים,הוא צבר סלעי משקע ימי ובסופו,ומה שמכתיב לו את תצורתו דהיום,היווצרות השבר הסורי אפריקאי הידוע כבקע ים המלח. בקע ים המלח הוא שבר פעיל ומשכך גם מאסיב אילת נחשב כאזור גאולוגי פעיל. מאסיב אילת,בכלל,ובאזור העיר אילת שבו מתמקד המסע הזה,מיושב בדלילות רבה וחלקים ממנו אינם נגישים אלא לרכבי שטח או סגורים כשטחי אש של צה"ל. לטוב ולרע העובדות האלה משמרות את החי הצומח והדומם למעט התערבות אדם,כמו למשל שדה התעופה עובדה ומחנה שיזפון. גם הדרכים הסלולות במאסיב דלילות מאוד וכל הכבישים מנצלים תוואי שטח של עמקים טבעיים וסלילתם היתה כרוכה בנזק מועט,יחסית,לתכסית השטח. מסע הצילום הזה היה בן יומיים בערב ראש השנה וביום החג הראשון של החג וכלל,כסדרם:את הר יואש,נחל גשרון עליון ואת מרכז הצפרות באילת. ביום השני כלל הסיור את עמודי עמרם ואת ההר הדרומי ביותר של ישראל:הר צפחות.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – מאסיב אילת.

פרויקט גייל רובין – סובב ישראל.

בעשירי למאי נותן חמאס עזה את יריית הפתיחה לסדרה של ימי לחימה המכונה,בפי צה"ל,שומר החומות. יריית הפתיחה משולחת לכיוון ירושלים ובמהרה מסתבר שכל הטווח שבין עוטף עזה בדרום לנתניה בצפון מטווח תדיר על ידי טילים מעזה. בו בעת פורצת מלחמת אחים בין ישראלים בני דת משה,לישראלים בני דת האסלם בערים מעורבות ברחבי ישראל,ובעיקר בתחום שמונים הקלומטרים שחמס ממטיר עליו מהטילים שלו. בשבוע שאחרי פרוץ ארועי האיבה,מחוץ לישראל ובתוכה,אמור לחול חג השבועות,שבו תיכננתי מסע מצולם באזור יוטבתה ובקעת תמנע,מסע במסגרת פרויקט גייל רובין – שתוכנן לפרטיו והמתין שתגיע העת. בבוקרו של היום השני לשומר החומות מצאתי את מקום העבודה שלי נסגר בצו פיקוד העורף,בשל העדר מקום בטוח להסתתר בו מהטילים העזתים. לא פעם חשבתי לעצמי כמה יהיה מאתגר,מעניין ומרתק לצאת למסע סובב ישראל,קרי: מסע מעיר הולדתי,כפר-סבא,לנקודה הצפונית ביותר בישראל,הר החרמון,וממנה לנקודה הדרומית ביותר,העיר אילת,וחזרה הביתה – הכל תוך ביקור באי אילו מאתרים שמזדמנים בדרך,ומשעלה הרעיון של פרויקט גייל רובין – אז גם לצלם את נופיה המקסימים ורבי הגוונים של הארץ הזו. זרעי הפורענות של סובב ישראל נטעו כשמידי פעם,מעלי ובסביבתי מתפוצצים טילים מעזה ומלחמת אחים מדאיגה מתחוללת בערים המעורבות שבטווח הטילים. לקח לי עוד יומיים "להתבשל" על הרעיון שבו אנצל את ימי המלחמה ואצא לסובב ישראל ובו דגימה של נופיה המרהיבים של הארץ,וכפי שעוד יסתבר גם אנשיה הנפלאים שהפיכו בי רוח של תקווה שהדו קיום פה חי בועט ופורח – אם רק רוצים בזה. בבוקרו של יום חמישי השלושה עשר במאי יצאתי למסע סובב ישראל,מסע שהחל בחופי הכנרת,קצרין,המפגש שבין הגולן לעמק החולה,צפון רמת הגולן,ים המלח והסתיים בבקעת תמנע. סובב ישראל,במסגרת פרויקט גייל רובין,נמשך שישה ימים כשהיום האחרון שימש בנסיעה חזרה מהדרום חזרה הביתה. במהלך המסע גמעה הכסופה 1210 קילומטרים,רגלי גמעו כ- 40 קילומטרים והמצלמות שלי צילמו כ – 36 גיגה של תמונות,שחלקן לא תראנה אור וחלקן – עוד תוצגנה פה בהמשך.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – סובב ישראל.

פרויקט גייל רובין – מזג אוויר.

כצלם,נתוני מזג האוויר או יותר נכון הנתונים המטאורולוגים של אתר הצילום,הם מידע חשוב מאוד שיכול לעשות את ההבדל בין מסע צילום עם תמונות שמספרות את הסיפור שעומד מאחוריו לבין חזרה הביתה ותאוותו בידו. ישראל ידוע בנתונים מטאורולוגים מאוד יציבים,רוצה לומר: הסיכוי שמישהו יצא למסע צילום ויתקל בגשם לא צפוי או בסערת חול לא צפויה נמוכים,אפילו מאוד. מנגד: למרות היציבות נתקלתי,במסעות הצילום שלי,במצבים שבהם במקום שבחרתי לצלם בו הסתוררו תנאים שביחד עם המיקום,התכסית והתבליט וציוד הצילום שלקחתי איתי גרמו לי לחזור ותאוותי בידי. נכון: מידי שעה תחזית מזג האוויר המעודכנת משודרת במהדורות החדשות,וגם בתחזית,המטאורולוגית,מפורסמת מידי יום לכארבע ימים קדימה,ברם:הנתונים המטאורולוגים שמשפיעים על יצירת תמונה לוקים בחסר ו/או לא מפורסמים.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – מזג אוויר.

פרויקט גייל רובין – מסע לקניון האדום,מסיב אילת וחי-בר יוטבתה.

גייל רובין קנתה את עולמה כצלמת נוף וטבע הראשונה בישראל. עבודותיה של גייל מתאפינים בחקר מעמיק של אוביקטי הצילום וביטוי של הידע בתמונה,מה שהפך אותה,עבורי,כמקור להשראה. בעת שעסקה בבחינת החי והצומח בחוף מעגן מכאל – נרצחה. מוצאי יום העצמאות ה – 73 של מדינת ישראל. הלילה ירד ואני מוצא עצמי עושה דרכי למאסיב הרי אילת למסע צילום שמשלב את כוחות הטבע שיוצרים את הנוף המעצים שבמאסיב כמו גם ידו של האדם בעיצוב הנוף,כמו גם בהשמדת חלק מהחי האופיני לאזור זה של הארץ,וניסיון להשיב לטבע חלק מבעלי החיים שנעלמו. בתוכנית שלוש תחנות,שכל אחת היא חלק ממטרות מסע הצילום הזה והידע שנצבר על מנת לבצע אותו ביצוע בעזרת הרגליים והנצחה,בעזרת עדשות המצלמה: הקניון האדום,הר יואש והחי-בר ביוטבתה. כדי לגייס לעצמי את סביבת העבודה שהיתה פועלת בה גייל לו הייתה יכולה,הצטידתי בשתי עדשות שיוצרו בזמן פועלה של גייל,סוף שנות ה -60 תחילת ה – 70 של המאה הקודמת. עדשה אחת,בת 35 מ"מ מבית היוצר של קארל צייז מפעל ג’יינה המזרח גרמני והשנייה עדשת ההליוס 44 עדשה המבוססת על תיכנון מבית קארל צ’ייז ויוצרה בברית המועצות לשעבר. עצירה קצרה במצפה רמון שלאחריה ממשיכים בכביש 40 לחציית מכתש רמון. בקצהו הדרומי של כביש 40,ממש לפני היציאה מהמכתש,באורות הכסופה נקלט פרא שעושה דרכו,מבולבל למדי,בשול הכביש,מחפש פתח במעקה הבטיחות כדי לחזור לנבכי המכתש. עם אור ראשון מגיע לחניון הלילה שבמבואה לקניון האדום. כוס קפה של בוקר,התארגנות של תיק הצילום ועם שחר...שם פעמי לקניון.

להמשך קריאהפרויקט גייל רובין – מסע לקניון האדום,מסיב אילת וחי-בר יוטבתה.

הקניון האדום ונחל שני.

הקניון האדום נמצא כעשרים ק"מ צפונית לאילת והוא חלק ממהלכו של נחל שני. נחל שני עושה דרכו מבקעת הירח שבסיני ועד לנחל רחם שבעצמו נשפך למפרץ אילת. סמוך לקניון האדום נכנס נחל שני לגבולות ישראל. שמו של נחל שני הוא מאבן השני אבן בעלת גוון צבע אדום שנובע מנוכחות של תחמוצות ברזל באבן. יש להפריד בין שמו של נחל שני והמסלע האדום שבו לבין אבן השני שמופיעה במקרא כחלק מאפודו של הכהן הגדול. האבן הזו לא זוהתה ואין אנו יודעים באיזו אבן חן מדובר. אבן השני של הרי אילת,כמו גם נחל שני והקניון האדום,מקבלים את שמם מהתכתיב הערבי של שמות המקומות האלה. הקניון האדום נמצא ברום של 200 מטר מעל פני הים ואורכו כ – 200 מטרים ובעומק של כ – 30 מטרים. הקניון חותר באבן החול הנובית ובה תחמוצות ברזל ומכאן שמו,וציבעו,האדום.

להמשך קריאההקניון האדום ונחל שני.

מאסיב אילת.

מתחת למימיו של ים תאטיס תנועת הלוח הערו-נובי מתחילה לקמט את תחתית הים באזור הרי אילת. הקימוט מעלה,מעלה,את מסלע הגרניט – המסלע העתיק והקשיח ביותר של כדור הארץ. זרמי לבה,שפורצים מבינות לסדקי הקימוט,מעלים אל פני השטח אבן חול עשירה בתחמוצות ברזל בגוני האדום. משנסוג ים תאטיס אירוזיה של מים ורוח מיצרת את אבן החול הנובית האדומה ובשילוב עם מאסיבי גרניט נוצרים נחלים וקניונים החותרים במסלע ומעצבים את צורתו כפי שמוכרת לנו כיום. תהליכי הבליה והחתירה במאסיב אילת הם הצעירים הידועים לנו כיום וגילם בין חמישה לעשרה מליון שנים. בתקופות קדומות,היה אזור זה גשום יותר מאשר הוא היום וכיום יורדים בו מעט מאוד משקעים אם כי,תהליכי השחיקה הארוזיים ממשיכים ביחד עם אלה של המים. בסיום הביקור בקניון האדום תיכננתי לבקר בהר חיזקיהו. הר חיזקיהו הוא הגבוה בהרי מאסיב אילת והנוף ממנו נפרש לארבעת רוחות השמיים. הכניסה למצפה הר חיזקיהו נחסמה על ידי שלטונות צה"ל ונאלצתי ל"הסתפק" בתצפית הר יואש,הסמוכה.

להמשך קריאהמאסיב אילת.

חי בר יוטבתה.

את היום הראשון,במסע הצילום הזה,סיימתי באתר הקמפינג שבשמורת הטבע חי-בר יוטבתה. בדרום הערבה קיימות שלוש מלחות הגדולה שבהן זו מלחת יוטבתה. מי התהום במלחת יוטבתה גבוהים,יחסית,ובעבר נבע עין יוטבתה המקום שופע בצומח ערבתי. כבר מימי קדם התיישב האדם באזור יטבתה והישוב העתיק ביותר הוא מהתקופה הכלכוליתית. ב – 1968 החליט אברהם יפה להפוך את מלחת יוטבתה לשמורת טבע סגורה שבמסגרתה יושבו לטבע מיני חיים שנכחדו מהארץ כמו גם יהיו בה בעלי חיים הזקוקים להגנת האדם בטרם יכחדו. בתחילה גודרו כ 12 אלף דונם שיועדו לשמורת החי-בר ולתוכה הושמו גרעיני רבייה של מספר מינים שנכחדו מהארץ. בתחילת שנות ה - 80 של המאה הקודמת גודר שטח נוסף,ממערב לכביש 90 במלחת יוטבתה,על מנת להציל את צבי השיטין,תת מין בסכנת הכחדה מידית של הצב הארץ ישראלי. צבי השיטין ניצלו וגרעין רבייה שלהם,שאיננו נגיש למבקר החי-בר,עדין נמצא בשמורה ואחרים הושבו לטבע בהצלחה. החי-בר מכיל מספר גרעיני רבייה שמחלקם הושבו פריטים לטבע,חלקם בהצלחה רבה וחלקם לא,להלן רשימת גרעיני הרבייה בחי-בר יטבתה ומצב החזרתם לטבע:

להמשך קריאהחי בר יוטבתה.

גייל רובין – מעגן מכאל

באפריל 1938 בעיר ניו-יורק,נולדה גייל ביתם היחידה של אסתל וג’ונתן רובין. לאחר סיום לימודיה באוניברסיטת מישיגן,עובדת גייל כעורכת בהוצאת ספרים בניו-יורק ועוסק,בו בעת,בצילום עיתונאי. זמן קצר אחרי שהחלה לעבוד בהוצאת הספרים חולה גייל בסרטן ובסוף שנות ה -60 היא מחלימה ממנו. ב – 1969 מגיעה גייל לביקור בישראל,מתאהבת בארץ וקובעת בה את מקום מושבה הקבוע כשהיא עוסקת,לפרנסתה,בצילום עיתונאי. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים,מצטרפת גייל לכוחות הלוחמים בחזית הדרום ועם חציית התעלה גייל היתה לאזרח הישראלי הראשון שכף רגלו דורכת באדמת אפריקה המצרית. גייל שולחת מתמונותיה לאמצעי התקשורת והן מפורסמות מיד עם מעבר הכוחות לאדמת אפריקה. לאחר המלחמה מחליטה גייל להקדיש עצמה לצילום נופיה של ארץ ישראל כולל החי והצומח שבה. צילומיה מתפרסמים בעולם וזוכים להערכה רבה הן בפן האומנותי והן בהיותה פורצת דרך כאישה בתחום צילום גברי למדי. 11 במרץ 1978 שבת אחר הצהריים. גייל רובין מגיעה לבריכות הדגים של קיבוץ מעגן מכאל. היא תופסת, לעצמה,עמדת תצפית סמוך לחוף הים וצופה בצפרים על מנת לאתר צילום. מן הים מגיחים 11 מחבלים שנתקלים בגייל,יורים בראשה והורגים אותה במקום. המחבלים מנסים לפרוץ למכוניתה של גייל,אך מוצאים אותה קטנה מידי עבורם. הם משאירים את גייל למותה,מגיעים לכביש החוף חוטפים נהג מונית ומיד אחר כך חוטפים אוטובוס אגד שבו חברי אגד וילדיהם שחזרו מטיול בצפון. סמוך לצומת גלילות מצליח הצבא לחסל את המחבלים לאחר שפוצצו את האוטובוס על יושביו. באסון,הידוע כ"אוטובוס הדמים" נהרגו 35 בני אדם וגייל רובין ההרוגה ה-36.

להמשך קריאהגייל רובין – מעגן מכאל

קופנהגן,יום שני למסע.

יום שני בקופנהגן,היה קצת יותר רגוע מהראשון וגם קצת יותר מתוכנן. הינה כמה תמונות ממקומות שביקרתי,וגם:,איך אפשר בלי,פסל בת הים הקטנה שנעשה על פי סיפור,באותו שם,של הנס כריסטיאן אנדרסן. ומכאן,לגלרית…

להמשך קריאהקופנהגן,יום שני למסע.

דנמרק,יום שלישי צפון זילאנד.

היום הזה התחיל גשום וקר וכשאני נמלט,מוקדם בבוקר,מאימת פקחי החנייה של עירית קופנהגן. הפנים צפונה באי זילנד,דנמרק. אחרי יומיים של סביבה אורבנית אני רוצה לפתוח את היום השלישי בדנמרק בפיסת…

להמשך קריאהדנמרק,יום שלישי צפון זילאנד.

ארמון Frednsborg והחלפת המשמרות.

מגן/פארק ארמון המלכה חזרתי לרנו השכורה,ליבש את המצלמות ולמצוא יעד חדש מבנק המטרות. בעוד יצי מגופי בתוך הרנו,מיבש את המלמות והחצי השני בחוץ נרטב בגשם – אני שומע מוזיקה ממרחוק.…

להמשך קריאהארמון Frednsborg והחלפת המשמרות.

חוף Niva.

ומשנדמו הלמות התופים,חזרה לבנק המטרות. הגשם לא מפסיק לרדת ואין מתאים ליום גשום שכזה דבר מלבד חוף הים. בבנק המטרות ממליצים על חוף הים של העיירה Niva שבקיץ חביב,במיוחד,על תושבי…

להמשך קריאהחוף Niva.

Klassisk-Dressur

באחד מכפרי הסביבה ממתין לי החדר שבו אשהה את סוף היום,הלילה ובוקר יום המחר. מעלה את כתובת המקום על המפות של גוגל שמביאים אותי הישר לפתח החווה שבה אשהה…. וכן:גם…

להמשך קריאהKlassisk-Dressur

הנקודה הצפונית בזילנד.

כפר הדיגים הוא הנקודה הצפונית ביותר שבה ביקרתי בצפון זילנד משם התחלתי להדרים לכיוון Roskilde שתשמש כבסיס לסיור בחלק המערבי והדרומי של חצי האי זילנד. בבנק המטרות מצאתי,על הדרך דרומה,בריכה…

להמשך קריאההנקודה הצפונית בזילנד.

בדרך ל Roskilde.

חשבתי לבקר בחופי הים וגם בפארק או שניים שצמודים אליו אבל: מזג האוויר החליט לשנות את אופיו. עד לצהרי היום היה מעונן ושימשי ודי נעים,לפתע:הגיעה סערה שכללה רוחות חזקות וקרות…

להמשך קריאהבדרך ל Roskilde.

רוסקילדה.

עד לשנת 940 לספירה דנמרק היא מספר דוכסיות ומלך אבל איננה מדינה אחת אלא דוכסיות שונות שהם מלך משותף אך איננו ריבון על הארץ. ב 940,לספירה,Aarold Bluetooth הופך למלך דנמרק…

להמשך קריאהרוסקילדה.

הקתדרלה של רוסקילדה – בית הקברות המלוכאני של דנמרק.

מאחר ומאז שהוקמה המלוכה הדנית הבירה הייתה Roskilde כל מלכי בית המלוכה הדני נקברים בקתדרלת Roskilde שבנתיים הפכה להיות אתר מורשת עולמי שהוכרז על ידי אונסקו. מקום קברו של Bluetooth…

להמשך קריאההקתדרלה של רוסקילדה – בית הקברות המלוכאני של דנמרק.

רוסקילדה – קתדרלת Sct. Jorgensbjerk Kirke

לפני שביקרתי בקתדרלת העיר ביקרתי בכנסייה בשם Sct. Jorgensbjerk Kirke. הכנסיה היתה סגורה אך פרט אחד,בתולדותיה,חשוב לביקור שלי כאן:הכנסיה הוקמה בסוף המאה ה- 11 לספירה ועל חשיבות הופעת הנצרות בדנמרק,במאה…

להמשך קריאהרוסקילדה – קתדרלת Sct. Jorgensbjerk Kirke

הויקינגים.

בסביבות 1030 לספירה יוצאת משבדיה ארמדה של ספינות ויקנגים. הארמדה מכילה כ 102 ספינות,כשחלקן ספינות קרב,חלקן ספינות מטען ואספקה וחלקן ספינות קטנות ובהן אנשים ומעט מוצרי מזון. הארמדה מגיעה לפיורדRoskilde…

להמשך קריאההויקינגים.

מרוסקילדה לאודנס

למרות שהיום יום א,יום השבתון השבועי בדנמרק,בנסיעה לאודנסה רציתי "לברוח" כמה שיותר מהר ממרכזי הערים ומהכבישים המהירים ולשלב את הנסיעה במראות נופיה הכפריים של מערב זילנד,וגם לעצור בדרך באחת מהאתרים…

להמשך קריאהמרוסקילדה לאודנס

בדרך רוסקילדה לאודנס – ביקור בעיירה Skaelskor

בהמשך הדרך,ולפני חציית גשר Storstrøm Bridge שהוא כביש האגרה היחיד בדנמרק,בבנק המטרות הופיעה עיירה נוספת ובה נמל/מרינה וכנסייה מעניינת. שמתי פעמי לכיוון Skaelskor ובקרתי במרינה שלה וגם,בכנסיית Skaelskor. הכנסייה הוקמה…

להמשך קריאהבדרך רוסקילדה לאודנס – ביקור בעיירה Skaelskor

בעקבות אנדרסון – טירת Lukkesholm

טירת Lukkesholm היתה אחת מהמקומות החביבים על אנדרסן והוא נהג להתאכסן בה בין השנים 1832 1842 בכל אימת שהגיע לפונאן לביקור. עיקר ביקוריו,בשנים האלה,היו בימי הקיץ. אנדרסן כינה את טירת…

להמשך קריאהבעקבות אנדרסון – טירת Lukkesholm

בעקבות אנדרסון – Glorup Manor House

אחד המקומות,בפונאן,שאותם הרבה אנדרסן לפקוד בין השנים 1839-1869. כשידעו על הגעתו,בעלי הבית היו שולחים את הכירכה הפרטית שלהם כדי שתיקח את אנדרסון מהנמל ב Nyborg אל הבית שהיה מקום מושבו…

להמשך קריאהבעקבות אנדרסון – Glorup Manor House

בעקבות אנדרסן – Hasselagergaard Estate

אנדרסן ביקר בHasselagergaard Estate ארבע פעמים ב 1842,1848,1850 וב 1863. ובילה פה את חופשות הקיץ שלו,במקום באחוזתGlorup. אנדרסן התרשם עמוקות מיופיו של המקום ומהטבע המקיף אותו ורשם על כך,בכמה הזדמנויות,ביומניו.…

להמשך קריאהבעקבות אנדרסן – Hasselagergaard Estate

בעקבות אנדרסן – Valdemars Castle

בקיץ 1830 ערך אנדרסן,הצעיר,מסע בדרום זילנד ובבחלק מאי הולדותו פונאן. אנדרסן,במהלך המסע הזה,ביקר במספר מקומות בדרום פונאן אבל דווקא Valdemars Castle השאיר אצלו את הרושם העז ביותר,ואנדרסן התייחס לזה ביומן…

להמשך קריאהבעקבות אנדרסן – Valdemars Castle

אחוזת Hofmansgave

את היום השני באודנסה תיכנתי להמשיך בעקבותיו של הנס כריסטן אנדרסן,ולפי התוכנית לבקר את עקבותין בחלק המערבי של האי פונאן,שכן:מגמת פני היא לעיר אוהוס מערבה מאודנסה. מאחר והמוזאון,וביתו של אנדרסן,נפתחים…

להמשך קריאהאחוזת Hofmansgave

מוזיאון הנס כריסטיאן אנדרסן.

מהאחוזה,חזרתי לאודנסה,כשלושים דקות נסיעה. לאחר שהתגברתי על בעיית החניה בעיר,סרתי למוזאון של הנס כריטיאן אנדרסן. המוזאון בנוי משתי קומות כשבכל קומה הולכים כנגד כיוון השעון. מתחילים בהולדתו של אנדרסן וחייו…

להמשך קריאהמוזיאון הנס כריסטיאן אנדרסן.

נמל פדריצה.

כשיצאתי ממוזאון אנדרסן,הנפלא יש למאמר,צהרי היום כבר עברו חלפו להם.. נראה היה לי שלנסוע ישירות לאוהוס יהיה מעשה של בזבוז זמן אחד גדול,על כן:החלטתי לעצור במחצית הדרך ולבקר את הנמל…

להמשך קריאהנמל פדריצה.

אורהוס והסביבה

דנמרק מחולקת לשתי יחידות מובהקות:יוטלנד,וכל השאר. החלוקה הזו באה לידי ביטוי פוליטי וגם במזג השונה של תושבי יוטלנד,הם חרוצים יותר,משאר הדנים,מעשיים יותר ובעלי הכנסת אורחים יוצאת מגדר הרגיל. דנמרק היא…

להמשך קריאהאורהוס והסביבה

בדרך לאורהוס.

בדרך צפונה,לכיוון אורהוס,צד את עיני אגם שליווה את כביש הנסיעה כברת דרך ארוכה. לפי השילוט,נכנסתי לאחת הדרכים למובילות לשפת האגם ושם,הסתיימה הדרך בכפר נופש,ציורי משהו,שלמרבה הפליאה,קר מאוד וגשום באזור הזה…

להמשך קריאהבדרך לאורהוס.

בכנסייה הלוטרנית Skanderborg Slotskire

עוד,בהמשך הדרך לאורהוס,סרתי לביקור בכנסייה הלוטרנית Skanderborg Slotskire. הזרם הלוטרני של הנצרות נמצא במיעוט שבמיעוט בקרב תושבי דנמרק. זהו עוד סימן לתהליך הארוך והמתמשך של קבלת הנצרות על ידי הדנים…

להמשך קריאהבכנסייה הלוטרנית Skanderborg Slotskire

היום האחרון – האזור החופשי כריסטיאנה.

האזור החופשי כריסטיאנה קופנהגן. ב 1612 המלך כריסטיאן ה-4 יסד,מחוץ לקופנהגן של אז,עיר או יותר נכון מבצר,הנושא את שמו. המבצר נועד להגן על העיר קופנהגן,אז בסמוך לה. המבצר הוקם כחלק…

להמשך קריאההיום האחרון – האזור החופשי כריסטיאנה.

הויקינגים.

מקובל לחשוב על הויקינגים כלאום סקנדינבי שהתפשט באירופה באמצעות הים ונהרות אירופה. אין זה כך. הויקינגים הם שורה של מספר שבטים,שמקורם הלאומים שונים ועיקר מקורם הוא בדרום סקנדנביה איפה שהיום…

להמשך קריאההויקינגים.

דנמרק,מתי ואיך.

אחרי שלב המחשבה,וההחלטה על היעד,הגיע שלב הביצוע. כרטיסי הטיסה לקופנהגן דנמרק:הוזמנו,רכב הוזמן וימתין בשדה התעופה,לכשאגיע. מתי? אני עוזב את הארץ ביום שלישי ה-12 במרס מתל אביב לשארל דה-גול בפריס,ומשם,בטיסה נפרדת,לקופנהגן.…

להמשך קריאהדנמרק,מתי ואיך.

דנמרק – מהגיגים לתחילת ביצוע.

בהשפעה של כמה וי-לוגרים (ביוטיוב) מקננת בי מחשבה לצאת לחו"ל למסע צילום. אני,המצלמה והנוף בארץ האחרת. שתי ארצות עלו במחשבות שלי:סקוטלנד ודנמרק. סקוטלנד,שיש לה המון מה להציע,ירדה מהפרק די מהר,למה?…

להמשך קריאהדנמרק – מהגיגים לתחילת ביצוע.